כתב עת - מי ומה בשרשרת האספקה - גיליון 19 - מרץ 2020

מיליוני 5 מיליוני דולר לצוות שיגיע למקום השני, ועוד 5 דולר לצוות הזוכה, , המארגנים הכריזו על התחרות, ומועד השיגור 13.09.2007 דולר בונוסים. ביום , ואחר-כך עד 31.12.2017 . המועד הוארך עד ליום 2014 האחרון נקבע לסוף שנת . במועד זה, התחרות הסתיימה ללא שיגור וללא זוכים. עם זאת, 31.03.2018 ליום . ** החליטה להמשיך לנסות להגיע לירח עם החללית בראשית SpaceIL עמותת הם היזמים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, SpaceIL מייסדי עמותת ששאפו להגשים חלום ונרשמו לתחרות סמוך למועד סגירת ההרשמה. לדברי , כאשר שלושתנו ישבנו 2010 החל בסוף שנת SpaceIL כפיר ויהונתן: "הסיפור של בפאב בחולון, והתחלנו לתכנן איך אנו הולכים לבנות את החללית ולשגר אותה לחלל. החללית תוכננה להיות בגודל של בקבוק קוקה קולה, אך ככל שהתכנון מ' והגובה 2 הפך למפורט יותר - ממדיה גדלו (הממדים הסופיים: הקוטר כ- מ'), ובדומה, גדלו כמות המיכלים (ממיכל אחד לארבעה מיכלים גדולים) 1.5- כ ק"ג). צוות המשימה בפרויקט צמח 500 ק"ג ליותר מ- 5 ומשקל החללית (מ- ולכמות דומה בתע"א; ותקציב SpaceI L עובדים ב- 40 ממתנדבים אחדים לכ- מיליון דולר". 100 מיליוני דולר לכ- 8 הפרויקט גדל מ- אתגרי הפרויקט המסע של בראשית לירח כלל חמישה אתגרים עיקריים: • • שלב השיגור הוא עתיר סיכונים בפני עצמו. במהלך שיגור החללית לחלל: השיגור, החללית עוברת טלטלות חזקות מאוד, המסכנות את המשך תפקודה, והן מחייבות אותה לעמידות גבוהה ביותר. עמידות החללית נבחנה בניסויים מקיפים, במיתקן הרעדה מיוחד בתע"א. • • הדרישה לאיתור איתור מיקום החללית וניהול הקשר איתה בדרך לירח: מדויק של החללית ולניהול הקשר איתה בחלל מחייבת תקשורת במרחקים Deep Space ארוכים. התקשורת התבססה על "רשת החלל העמוק" ( . שיתוף הפעולה עם נאס"א גם איפשר לשפר את יכולת *** ] DSN [ ) Network המעקב והתקשורת עם החללית לקראת הנחיתה על הירח. • • ,) Vacuum החלל החיצון מצוי בריק ( עמידות החללית בתנאי קיצון בחלל: " של Moonshot Award השיקו פרס " XP , מארגני התחרות 28.03.2019 ביום ** מיליון דולר על הישגים טכנולוגיים מחוץ לתחרות, וכעבור ימים אחדים הם ", כהוקרה על הישגיה. SpaceIL העניקו את הפרס לעמותת " רשת עולמית, התומכת במשימות החלל של נאס"א. הרשת מאפשרת *** למפעילי המשימות לקבל נתונים מן החלליות ולשדר בחזרה אליהן. הרשת כוללת מיתקני תקשורת, הממוקמים בארה"ב, בספרד ובאוסטרליה. הגורם לחומרים (כולל מוצקים) להתנדף, והוא מאופיין בטמפרטורות קיצוניות, בקרינה חזקה, ובאבק מטאורידים הטסים במהירות עצומה. תנאים אלה הובאו בחשבון בבחירת חומרי הבנייה של החללית, ובבחירת אמצעי ההגנה עליה ועל מערכותיה. נוסף על-כך, החללית נדרשת לניווט מורכב בחלל . **** ) GPS ללא מערכת איכון גלובלית ( • • תמרון ולכידת הירח: תמרון זה נדרש, כדי שהחללית תעבור מהקפת כדור הארץ להקפת הירח. החללית חייבת להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, כדי שכוח הכבידה של הירח ילכוד אותה. התמרון הוא קריטי להצלחת המשימה, ואם הוא לא היה מבוצע כראוי, החללית הייתה עלולה להישאר במסלול סביב כדור הארץ, או לעוף למסלול סביב השמש. • • נחיתה אוטונומית על הירח: שלב זה הוא המורכב ביותר, ומקום הנחיתה קמ"ר). החללית צריכה להאט את מהירותה 30 חייב להיות מדויק (שטחו כ- 6,000- האופקית ביחס לקרקע, ואחר-כך לבלום את מהירותה האנכית מכ 5 ק"מ מפני הירח ועד לגובה של 30 . כל זאת, מגובה של כ- 0 קמ"ש למהירות מ' מפניו. בגובה זה, מנועי החללית תוכננו להפסיק לפעול, והיא הייתה אמורה ליפול בנפילה חופשית אל פני הירח. פיתוח החללית ובנייתה , הפרויקט הושק במעמד של הנשיא שמעון פרס ושל רונה רמון. 2011 בשנת בוצעו סקרים טכנולוגיים לביקורת על התכנון הראשוני של 2013-2011 בשנים נחתם חוזה לפיתוח מערכת ההנעה. בחודש 2013 החללית, ובחודש נובמבר ] PDR [ ) Preliminary Design Review( הושלם סקר תכן ראשוני 2014 אוגוסט החל פיתוחה המלא. הפיתוח התבצע 2015 לאנטנות החללית, ובחודש ינואר ] היא מערכת ניווט GPS [ ) Global Positioning System מערכת מיקום גלובלית ( **** לוויינית, המשמשת לקביעת המיקום המדויק של המכשיר. "הנדסת מערכת היא כמו ‘מנצח על תזמורת': גוף, שמרכז את כל תחומי המומחיות בפרויקט (כגון: הנדסת חשמל, הנדסת מבנה, הנדסת מערכות בקרה, הנדסת תוכנה, וכו'), תפקידו להבטיח שכל המומחים בפרויקט ‘ינגנו אותה מנגינה', כדי לקבל מכלול אחד שלם" הצגת מודל החללית בבית הנשיא. צילום: עמוס בן גרשום החללית בשלב ההרכבה, בחדר הנקי. צילום: אלכס פולו הכנסת החללית לתא ואקום. צילום: אלון רון ס י פ ו ר י ם מ ה ש ט ח מ י ו מ ה ב ש ר ש ר ת ה א ס פ ק ה 51