כתב עת - מי ומה בשרשרת האספקה - גיליון 19 - מרץ 2020

ד ב ר ה מ ק צ ו ע נ י ם 3 רשות המכס אינה אוהבת את סעיף לחוק לחוק תקוע לרשות כמו עצם בגרון. אם אנחנו 3 סעיף צודקים בעמדתנו - מדוע נוותר ליבואן על המס הנדרש? מדוע הקופה הציבורית צריכה לממן את מחדלו של היבואן? אבל, חוק הוא חוק, והרשות חייבת לכבדו. מה הרשות עושה? מפרשת את החוק בצמצום ומאוד לא ליברלי, עד שמעטים המקרים שהיא פוטרת את היבואן מתשלום החוב. על-פי ההערכות של העוסקים בתחום, בחוק נענות 3 רק אחוזים מעטים מהבקשות לפי סעיף בחיוב. לחוק מהווה את המכשלה הגדולה, 3 התנאי השני בסעיף העומדת בפני היבואנים, והרשות מרבה לטעון, כי היבואן ידע, או היה עליו לדעת על קיומו של החסר. העניין מופיע תדיר במחלוקות סיווג. הרשות נוהגת להיאחז בתנאי השני של הסעיף לעיל, וטוענת שהיבואן ידע, או היה עליו לדעת, שיש לסווג את הטובין בפרט חייב במסי יבוא. כדי להוסיף שמן למדורה, הרשות סוברת, ולעמדה זו יש תימוכין בחוק ובפסיקת בית המשפט השלום בירושלים [הערכאה הראשונה (הנמוכה) במדינת ישראל], כי יש לייחס ליבואן את ידיעתו של סוכן המכס שלו, המהווה שליח של היבואן, ולכן יש לשאול, האם על סוכן המכס היה לדעת, שיש לסווג את המוצר הפרט החייב במסי יבוא. במחלוקות, המתגלות בעקבות פסילת תעודות מקור, הרשות מסתמכת על התנאי הראשון של הסעיף, וטוענת שתעודת מקור שנפסלה היא בבחינת ידיעה לא נכונה שמסר היבואן. לא משנה לרשות, שבעת שחרור הטובין התעודה הייתה בתוקף, והיבואן הסתמך עליה בתום לב. המבחן הוא אובייקטיבי לחלוטין, טוענת הרשות, ותעודה שנפסלה נחשבת לידיעה שאינה נכונה. עמדה זו אינה תמוהה, לכל הפחות, באשר לתעודות מקור מהאיחוד האירופי, שרשויות המכס באירופה מנפיקות וחותמות עליהן. אם שורשו של הפטור נעוץ בעקרון תום הלב, מדוע יש “להעניש” יבואן, שהסתמך על תעודה, שהנפיקה רשות ממלכתית? האם יש לצפות, שהיבואן יאמת את נכונותה של תעודה רשמית? האם הרשות מצפה, שיתייחסו באופן זהה לתעודות שהיא מנפיקה? על אף התימהון הרב, את עמדת הרשות אישרו בתי המשפט בישראל, לרבות בית המשפט העליון. התנאי השלישי של הסעיף - אי גלגול המס הנדרש על הקונים - אינו מהווה, בדרך כלל, מכשלה בפני היבואן במקרה של גירעון מכס, בשונה מהמקרה המקביל של הוכחת אי גלגול מס ששולם ביתר. כיצד בכל זאת אפשר לעמוד בדרישת לחוק? 3 סעיף היו מקרים, שבתי המשפט קיבלו את עמדת היבואן, והם 3 פטרו אותו מתשלום חוב המס, בהתבסס על סעיף לחוק. ליקטנו כמה טיפים מועילים לעמידה בתנאי השני של הסעיף (היינו, שהיבואן לא ידע, או לא היה עליו לדעת על קיומו של החסר). 11. מלכתחילה, רצוי לצאת לדרך, לאחר שקיבלתם אישור/חוות דעת מסוכן המכס בנוגע לעמדת הסיווג (או הצהרת ערך הטובין לצורכי מכס). חשוב להעביר לסוכן המכס את כל המידע הרלוונטי ולקבל ממנו תשובה ברורה. כך תוכלו לתמוך בטענתכם, שלא ידעתם על קיום החסר, ושלא היה עליכם לדעת (לרבות סוכן המכס) על כך. 3 אם המקרה נראה בעייתי - אל תהמרו על סעיף לחוק. עדיף לפנות לבקשה למידע מוקדם אצל הרשות, ובמקרה הצורך, כאשר הרשות קבעה, כי המוצר חייב במסי יבוא, לשלם את המס אגב מחאה ולתבוע השבה. 22. כדאי מאוד לברר, אם קיימת הנחיה של הרשות הרלוונטית לעניינכם. בכמה מקרים נשללה הטענה בדבר: “ידע או היה עליו לדעת על החסר”, לאור הנחיית הרשות. 33. כדאי לעקוב ולתעד, במידת האפשר, את עמדת המתחרים בשוק. מהמחירים שהם דורשים, אפשר ללמוד על שיעור מסי היבוא שהם משלמים, ועל עמדת הסיווג שלהם. במקרה אחד, בית המשפט הסכים להיעזר בנתון זה. 44. היתממות ועצימת עיניים לא יעזרו!  בית המשפט השלום בת”א, באחד מפסקי הדין, “זרק מכל המדרגות” יבואן (וסוכן מכס), לאחר שהתברר לו שהיבואן וסוכן המכס לא בדקו את הטובין לצורך סיווגם כבר מלפני עשר שנים! 55. לעתים גופים ממשלתיים נוספים מעורבים בתהליך שחרור הטובין: משרד הכלכלה, משרד הבריאות (אגף הרוקחות, שירות המזון), משרד החקלאות, מכון התקנים, ועוד. חשוב לבדוק, מהי עמדת גופים אלה, מפני שפעמים רבות עמדתם תואמת את עמדתכם ומנוגדת לעמדת הרשות. במקרה אחד, יבואן ייבא צימוקים וסיווג אותם כאוכמניות (החייבות במסי יבוא בשיעור נמוך יותר). ליבואן הוצאה דרישת גירעון, והוא טען להגנתו, כי לא ידע שמדובר בצימוקים, וחשב שמדובר באוכמניות. מבחינה עובדתית התברר, כי אכן מדובר בצימוקים, אך היבואן הופטר מתשלום חוב המס. זאת, מפני שהוכח לבית המשפט, בין היתר, שאנשי משרד החקלאות התבלבלו אף הם באשר לטובין, ולא ידעו, האם הם צימוקים, או שמא אוכמניות.  והחשוב מכול - יש לעקוב אחרי ההתנהלות של שחרור המטענים שלכם. שחרורים, שנפלו לבדיקות פיזיות ויסודיות ושאישר בית המכס, עשויים למלט אתכם מן הצרה. בכמה מקרים היה די בקיומו של אישור הרשות, כדי לשלול את עמדתה, כאילו היבואן “ידע או היה עליו לדעת על החסר”.  כפי שכבר הערנו כמה פעמים, עמדת הרשות אינה בבחינת “כזה ראה וקדש”, והיא כפופה לביקורת שיפוטית. היו מקרים, שבהם בתי המשפט דחו את עמדת הרשות, לחוק, ובהתאם לכך, 3 וקבעו שהיבואן עמד בתנאי סעיף ביטלו את דרישות החיוב. הסקירה לעיל היא בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו”ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים, בדוא”ל .03-6089898 , ו/או בטלפו ן Gill.Nadel@goldfarb.com מ י ו מ ה ב ש ר ש ר ת ה א ס פ ק ה 66 )64 ' (המשך מעמ היבואן יהיה פטור מתשלום החוב ) החוב אינו נובע 1 לעיל, אם: ( מידיעה לא נכונה שהיבואן מסר, או מידיעה שהיה עליו למסור, והוא ) היבואן לא ידע, או לא 2 לא מסר; ( היה צריך לדעת על קיום החסר ) היבואן לא גלגל את 3 במס; ( המס על הקונים