מסמך זה מתאר דרך עיניהם של בעלי תפקידים את מערך הפינוי של קריית שמונה במלחמת חרבות ברזל, שאופיין במשילות מטא־מבוזרת וממושכת מבוססת קהילה. מערך הפינוי מהווה תקדים לניהול משבר עירוני בסיטואציה של פינוי ארוך טווח, ומדגים כיצד אפשר לנהל עיר מרחוק באמצעות משילות קהילתית מבוזרת, מערך ניהולי הנסמך בעיקרו על גורמים עירוניים ועל שיתופי בעלי תפקידים במערך הפינוי והשהייה ועל מסמכים 24 פעולה עם המגזר השלישי והמוניציפאלי. המסמך מבוסס על ראיונות עם הקשורים למערך. הראיונות נותחו בגישה איכותנית מכוונת פעולה כדי להפיק ידע מעשי בנושא. חוותה מדינת ישראל זעזועים חסרי תקדים בעקבות מתקפת טרור בדרום, שלימים התגלגלה למלחמה ממושכת 2023 באוקטובר 7 ב־ ולפינוי תושבי הדרום. כיוון שגם האיום בצפון נעשה ממשי, פונו תושבי היישובים סמוכי הגדר, לרבות קריית שמונה. תושבי קריית שמונה פוזרו במאות אתרים ברחבי הארץ ולא פונו בקהילות אורגניות משום שמרבית מקומות האירוח כבר התמלאו בתושבי הדרום. תהליך הפינוי היה מורכב, שכן לא הייתה לעיר תוכנית פינוי המותאמת למצב. המודל המתואר נבנה תוך כדי תנועה בהתבסס על תפיסה ומבנה קהילתי ייחודי של ניהול רובעי העיר שהתגבש בעיר בעשור האחרון. בזכות מעורבות תושבים, מתנדבים ומנהלים קהילתיים ובאמצעות המתנ"ס המקומי, התפתחו תשתיות קהילתיות חזקות בעיר שאפשרו להקים חמ"לים אזוריים, המבוססים על כוח אדם פנימי מהעיר. כוח אדם זה נוסף לאלה שסופקו על ידי הרשויות המארחות. שהתגבשו לאורך הדרך התרכזו בקידום חוסן קהילתי, חיזוק תשתיות קהילתיות מחוץ לעיר, בניית תוכנית מערך הפינוימטרות שיבה מדורגת ומסודרת ופיתוח ידע לשם תיעוד המודל והפקת לקחים לפינויי חירום עתידיים. מנחים למערך הפינוי מתרכזים בהובלה של הרשות המקומית, ניהול מבוזר באמצעות חמ"לים אזוריים, מעורבות תושבים עקרונות בהיבט האופרטיבי של הפעלת המודל בדרך קהילתית ומחוברת לקריית שמונה, שותפויות חזקות בין רשות מקומית לפילנתרופיה, ארגוני מגזר שלישי, מגזר עסקי וממשלה, פיתוח מקצועיות של בעלי התפקידים והיערכות לחזרה לעיר. .)35 תהליך הפינוי נוהל על ידי מנהל רשת המתנ"סים בעיר, לצד מנהלי המכלולים ברשות (ראו תרשים בעמוד מבנה מערך הפינוי חמ"לים אזוריים אשר הקיפו את מאות מקומות הפינוי שאליהם פונו תושבי העיר. כל חמ"ל נוהל על 6 מערך הפינוי התבסס על ידי מנהל אזור (מנהל חמ"ל) האחראי על מרחב גאוגרפי מוגדר, ותפקידו כלל היבטים של ייצוג קריית שמונה ומתן שירות מטעמה לתושביה; ניהול שיתופי הפעולה עם הרשויות המארחות, עם משרדי הממשלה ועם התושבים המפונים; ניהול העובדים; ופיתוח, ניהול ופיקוח על מערך הפינוי בתחום הגאוגרפי שעליו הוא אמון. תחת אחריותם של מנהלי האזור פעלו מנהלי התחומים השונים בחמ"ל (למשל חינוך, רווחה, קהילה, תעסוקה). בשביל להגיע עד לאחרון התושבים, גויסו רכזי קהילה תחת מנהל הקהילה בכל חמ"ל. רכזי הקהילה מעניקים לתושבים שירות ישיר, ערים לצרכים שמתעוררים ומספקים מענה בהתאם. עם הימשכות הפינוי, גדל היקף התושבים שבחרו לעבור לדיור עצמאי בשכירות, ולשם כך פותח בחמ"לים תפקיד ייעודי – רכזי קהילה העומדים לרשות התושבים ומנגישים בעבורם מענים מותאמים. ככל שתקופת הפינוי התארכה, נדרשו התאמות נוספות כמו הקמת מסגרות חינוך נוספות לילדים, פיתוח מעני חוסן באתרי הפינוי והכנת תוכנית לחזרה לעיר. השותפות עם קואליציית הקרנות והפדרציות אפשרה פעילויות קהילתיות, תמכה בבעלי התפקידים מהעיר המאיישים את המערך המבוזר וקידמה מערך ליווי והכשרה. ככל שהלכה והתארכה תקופת הפינוי, התעורר הצורך לבסס מערך ניהול מבוזר שיספק מענה ארוך טווח ומותאם לניהול אורחות חיים בתנאי פינוי. לאור זאת נוצרה תוכנית תמיכה רב שלבית המתכווננת לצרכים מתהווים ומעטפת ארגונית להקלה על החיים הצפופים במלונות הרחק מהבית. עם ארגונים רבים שנרתמו למשימה, ובראשם הרשויות הקולטות, נוצרו תשתיות לקיום אורחות חיים מיטיבים ככל האפשר. למשל מבחינת ארגון ניהול חיי המשפחה (תזונה, כביסות, חניות, מיצוי זכויות, הסעות), בינוי קהילה ועידוד יוזמות תושבים באמצעות סל מענים גמיש, מערכות חינוך, שירותי בריאות, מעני חוסן, פעילות פנאי לקבוצות אוכלוסייה שונות, תוכניות תעסוקה והכשרה, חיים רוחניים (חגים ומועדים, חגיגות בת/בר מצווה, מנהגי אבלות, בתי כנסת) ועוד ועוד. החלה העיר להיערך להחזרת התושבים במגוון דרכים, ובהן תהליך שיתופי באמצעות מודל מיזוג ידע בין תושבים, 2024 במהלך שנת עובדי רשות, שותפים מקצועיים, ממשלתיים ופילנתרופיים. בתהליך המיזוג נוצרה תמונה עתידית לעיר, נכתבה תוכנית אופרטיבית להמשך פיתוחה והמלצות. ההמלצות, כמו הלקחים שילמדו ממערך זה, יכולים לשמש רשויות נוספות בישראל בהיערכותן למצבי חירום עתידיים. תקציר מבוא 3 |
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=