קריית שמונה - מערך פינוי קריית שמונה במלחמת חרבות ברזל

משילות מטא-מבוזרת וממושכת מבוססת קהילה מערך פינוי קריית שמונה במלחמת חרבות ברזל JEWISH FEDERATION LOS ANGELES

| 2 תוכן העניינים עיצוב: הגב' אורית בורנשטיין | עריכה לשונית: הגב' איילה שלמה | כתיבה ועריכה: פרופ' ארנה שמר והגב' אתי פרץ היימס 3 תקציר 4 דבר ראש העיר 5-6 דבר מנכ”ל רשת המתנ”סים ומנהל מערך הפינוי 7 דברי פתיחה – השותפות לחוסן הקהילתי בקריית שמונה 8-9 מבוא 10-11 . מתודולוגיה 1 12 . רקע 2 13 - קריית שמונה עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל 13-15 - עבודה קהילתית ברובעים כתשתית ארגונית למהלך הפינו 15 - מערך החירום העירוני 16 . תהליך פינוי העיר 3 17-21 - פינוי שלב אחר שלב 22-23 - פינוי מהבית – משמעויות והשלכות 23-25 - ייחודיות תהליך הפינוי של קריית שמונה 26-29 . קואליציית השותפים לתמיכה במערך הפינוי, חיזוק החוסן הקהילתי והחזרה לעיר 4 30-32 . ניהול מערך הפינוי והשהייה מחוץ לעיר 5 32-33 - מטרות מערך הפינוי – רשות מקומית בזעיר אנפין בריצת מרתון 33 - רציונל מודל הפינוי והשהייה 34 - עקרונות מנחים למודל הפינוי והשהייה 35-49 - מבנה ארגוני 50 - קשר עם הרשות המארחת 51 - טיפול בתושבים הנשארים בקריית שמונה 51-55 - בינוי קהילה מפונה – מפתחים ביחד חוסן קהילתי 55-57 - תהליכי למידה והכשרה למפעילי המערך 58-63 . היערכות לחזרה לעיר 6 64-69 . המלצות 7 הכתוב מופנה לכל המינים, על אף שכתוב לרוב בלשון זכר.

מסמך זה מתאר דרך עיניהם של בעלי תפקידים את מערך הפינוי של קריית שמונה במלחמת חרבות ברזל, שאופיין במשילות מטא־מבוזרת וממושכת מבוססת קהילה. מערך הפינוי מהווה תקדים לניהול משבר עירוני בסיטואציה של פינוי ארוך טווח, ומדגים כיצד אפשר לנהל עיר מרחוק באמצעות משילות קהילתית מבוזרת, מערך ניהולי הנסמך בעיקרו על גורמים עירוניים ועל שיתופי בעלי תפקידים במערך הפינוי והשהייה ועל מסמכים 24 פעולה עם המגזר השלישי והמוניציפאלי. המסמך מבוסס על ראיונות עם הקשורים למערך. הראיונות נותחו בגישה איכותנית מכוונת פעולה כדי להפיק ידע מעשי בנושא. חוותה מדינת ישראל זעזועים חסרי תקדים בעקבות מתקפת טרור בדרום, שלימים התגלגלה למלחמה ממושכת 2023 באוקטובר 7 ב־ ולפינוי תושבי הדרום. כיוון שגם האיום בצפון נעשה ממשי, פונו תושבי היישובים סמוכי הגדר, לרבות קריית שמונה. תושבי קריית שמונה פוזרו במאות אתרים ברחבי הארץ ולא פונו בקהילות אורגניות משום שמרבית מקומות האירוח כבר התמלאו בתושבי הדרום. תהליך הפינוי היה מורכב, שכן לא הייתה לעיר תוכנית פינוי המותאמת למצב. המודל המתואר נבנה תוך כדי תנועה בהתבסס על תפיסה ומבנה קהילתי ייחודי של ניהול רובעי העיר שהתגבש בעיר בעשור האחרון. בזכות מעורבות תושבים, מתנדבים ומנהלים קהילתיים ובאמצעות המתנ"ס המקומי, התפתחו תשתיות קהילתיות חזקות בעיר שאפשרו להקים חמ"לים אזוריים, המבוססים על כוח אדם פנימי מהעיר. כוח אדם זה נוסף לאלה שסופקו על ידי הרשויות המארחות. שהתגבשו לאורך הדרך התרכזו בקידום חוסן קהילתי, חיזוק תשתיות קהילתיות מחוץ לעיר, בניית תוכנית מערך הפינוימטרות שיבה מדורגת ומסודרת ופיתוח ידע לשם תיעוד המודל והפקת לקחים לפינויי חירום עתידיים. מנחים למערך הפינוי מתרכזים בהובלה של הרשות המקומית, ניהול מבוזר באמצעות חמ"לים אזוריים, מעורבות תושבים עקרונות בהיבט האופרטיבי של הפעלת המודל בדרך קהילתית ומחוברת לקריית שמונה, שותפויות חזקות בין רשות מקומית לפילנתרופיה, ארגוני מגזר שלישי, מגזר עסקי וממשלה, פיתוח מקצועיות של בעלי התפקידים והיערכות לחזרה לעיר. .)35 תהליך הפינוי נוהל על ידי מנהל רשת המתנ"סים בעיר, לצד מנהלי המכלולים ברשות (ראו תרשים בעמוד מבנה מערך הפינוי חמ"לים אזוריים אשר הקיפו את מאות מקומות הפינוי שאליהם פונו תושבי העיר. כל חמ"ל נוהל על 6 מערך הפינוי התבסס על ידי מנהל אזור (מנהל חמ"ל) האחראי על מרחב גאוגרפי מוגדר, ותפקידו כלל היבטים של ייצוג קריית שמונה ומתן שירות מטעמה לתושביה; ניהול שיתופי הפעולה עם הרשויות המארחות, עם משרדי הממשלה ועם התושבים המפונים; ניהול העובדים; ופיתוח, ניהול ופיקוח על מערך הפינוי בתחום הגאוגרפי שעליו הוא אמון. תחת אחריותם של מנהלי האזור פעלו מנהלי התחומים השונים בחמ"ל (למשל חינוך, רווחה, קהילה, תעסוקה). בשביל להגיע עד לאחרון התושבים, גויסו רכזי קהילה תחת מנהל הקהילה בכל חמ"ל. רכזי הקהילה מעניקים לתושבים שירות ישיר, ערים לצרכים שמתעוררים ומספקים מענה בהתאם. עם הימשכות הפינוי, גדל היקף התושבים שבחרו לעבור לדיור עצמאי בשכירות, ולשם כך פותח בחמ"לים תפקיד ייעודי – רכזי קהילה העומדים לרשות התושבים ומנגישים בעבורם מענים מותאמים. ככל שתקופת הפינוי התארכה, נדרשו התאמות נוספות כמו הקמת מסגרות חינוך נוספות לילדים, פיתוח מעני חוסן באתרי הפינוי והכנת תוכנית לחזרה לעיר. השותפות עם קואליציית הקרנות והפדרציות אפשרה פעילויות קהילתיות, תמכה בבעלי התפקידים מהעיר המאיישים את המערך המבוזר וקידמה מערך ליווי והכשרה. ככל שהלכה והתארכה תקופת הפינוי, התעורר הצורך לבסס מערך ניהול מבוזר שיספק מענה ארוך טווח ומותאם לניהול אורחות חיים בתנאי פינוי. לאור זאת נוצרה תוכנית תמיכה רב שלבית המתכווננת לצרכים מתהווים ומעטפת ארגונית להקלה על החיים הצפופים במלונות הרחק מהבית. עם ארגונים רבים שנרתמו למשימה, ובראשם הרשויות הקולטות, נוצרו תשתיות לקיום אורחות חיים מיטיבים ככל האפשר. למשל מבחינת ארגון ניהול חיי המשפחה (תזונה, כביסות, חניות, מיצוי זכויות, הסעות), בינוי קהילה ועידוד יוזמות תושבים באמצעות סל מענים גמיש, מערכות חינוך, שירותי בריאות, מעני חוסן, פעילות פנאי לקבוצות אוכלוסייה שונות, תוכניות תעסוקה והכשרה, חיים רוחניים (חגים ומועדים, חגיגות בת/בר מצווה, מנהגי אבלות, בתי כנסת) ועוד ועוד. החלה העיר להיערך להחזרת התושבים במגוון דרכים, ובהן תהליך שיתופי באמצעות מודל מיזוג ידע בין תושבים, 2024 במהלך שנת עובדי רשות, שותפים מקצועיים, ממשלתיים ופילנתרופיים. בתהליך המיזוג נוצרה תמונה עתידית לעיר, נכתבה תוכנית אופרטיבית להמשך פיתוחה והמלצות. ההמלצות, כמו הלקחים שילמדו ממערך זה, יכולים לשמש רשויות נוספות בישראל בהיערכותן למצבי חירום עתידיים. תקציר מבוא 3 |

דבר ראש העיר קריית שמונה עברה את אחד האירועים המורכבים והמטלטלים בתולדותיה. בן-לילה נעקרנו מביתנו ונאלצנו להתפנות מעירנו, כשהמציאות החדשה מלווה בכאוס, בחוסר ודאות ובאתגרים שלא הכרנו כמותם. ברגעים הללו מערך הקהילה של קריית שמונה הפך לעמוד התווך שלנו, מקור לעוצמה ולחוסן של קהילה שלמה. בזכות המחויבות והעשייה של אנשי המקצוע, שותפים והתושבים הצלחנו ליצור מודל קהילתי ייחודי, מותאם למציאות שנכפתה עלינו. מודל זה לא היה קם לולא שותפינו לדרך. במקום שבו המדינה הייתה חסרה החברה האזרחית והפילנתרופיה בארץ ובעולם התייצבו לצידנו, תמכו, החזיקו, ליוו, האמינו ולא ויתרו עלינו לרגע אחד, מתחילת המלחמה ועד היום. פתחנו במהלך רחב של מיזוג ידע עם השותפים, ומתוכו צמחה תכנית 2024 כבר ביולי חזרה הביתה מעוררת הערכה. תכנית זו היא הוכחה לכוחה של קהילה חזקה, לרשת ביטחון אנושית שנבנתה כאן ולרוח של אנשים טובים שמובילים את המערך הקהילתי גם בשגרה וגם בשעת חירום. מאז ומעולם האמנתי שהשקעה במערך הקהילתי היא תנאי יסוד לחוסן, להתפתחות ולעוצמה עירונית. גם עכשיו, לאחר ששבנו לעיר, נמשיך להשקיע, לפתח ולהעצים את המערך הקהילתי מתוך תפיסה ברורה שהוא ישמש בסיס מרכזי ושותף לצמיחה של קריית שמונה בכל תחומי החיים. אני מבקש להודות מעומק לבי למנכ״ל רשת המתנ"סים, אלעד קוזיקרו על הובלת המערך הקהילתי, למנהלי האגפים ברשות, לצוותי העירייה, לצוותי המתנ״סים, השותפים היקרים מהארץ והעולם על מסירות, מקצועיות ומחויבות שאין כמותן לאורך כל תקופת הלחימה והפינוי, תקופת החזרה ובימים אלו . אני רצה להצדיע לתושבינו על התמודדות, מעורבות וערבות הדדית שגורמים לי להיות גאה להיות חלק מקהילת קריית שמונה. האתגרים שעומדים בפנינו עוד רבים, אך אין לי ספק שביחד עם התושבים שלנו, הצוותים המיומנים ועם שותפינו לדרך, נצליח להמשיך להצמיח מחדש את קריית שמונה, להפוך אותה לעיר אטרקטיבית, חיה, מובילה וחשובה, שתהווה מרכז אזורי משמעותי ואבן שואבת בכל תחומי החיים. יחד נמשיך לשקם, להצמיח, לבנות ולהוביל את קריית שמונה קדימה. שלכם, אביחי שטרן | 4

– תאריך נוסף שבעל כורחנו נחקק בדפי ההיסטוריה של העם 2023 באוקטובר 7 היהודי ומדינת ישראל, תאריך שייזכר כטרגדיה הגדולה ביותר שחווה העם היהודי . מדינת ישראל כולה נתפסה ברגע ּה הקשה ביותר. מיתוסים רבים 21 במאה ה־ התנפצו לנגד עינינו, החזק הפך חלש והריבון לרגעים אחדים הפך לנכבש. כאוס גדול ריחף על הארץ. התרחיש הצפוני לכיבוש הגליל, אשר שנים רבות אנו לומדים ונערכים אליו, שינה כיוון בלילה אחד והפך לטרגדיית הדרום. מאות חיילים ואזרחים קיפחו חייהם הרוגים בשעות ספורות – בשורה קשה מנשוא לעם ישראל. 1,200־ ולמעלה מ עשרות יישובים נכבשו, חיילים נהרגו בקרב, אזרחים חפים מפשע, תינוקות, ילדים, קשישים ונשים נרצחו ונאנסו באכזריות, והבשורה הקשה אשר תלווה חיילים ואזרחים נחטפו למנהרות השאול בעזה. 254 אותנו לנצח: באוקטובר מדינת ישראל חווה את אחד מרגעי השפל הקשים ביותר 7 בזמן שב־ שידעה, לתושבי קריית שמונה הוותיקים ("דור המקלטים") קופצת תמונה , חדירת המחבלים הראשונה למדינת ישראל, 1974 באפריל 11 אחת בראש: ורצחו משפחות שלמות. 15 שבה מחבלים חדרו לעיר, נכנסו לבניין יהודה הלוי מדינת ישראל בכאוס מוחלט. לצד החלטת הפינוי של יישובי גבול הדרום ומחשש לתרחיש דומה בצפון, הוחלט תוך ימים אחדים להורות על פינוי עשרות אלפי 6 תושבי הצפון הסמוכים לגבול, ובהם העיר הצפונית ביותר במדינה שבמשך עשורים חוותה אירועים ביטחוניים מורכבים, ירי טילים וחדירות מחבלים מהאוויר ומהיבשה – קריית שמונה. החליטה ממשלת ישראל לפנות את קריית שמונה, היישוב 2023 באוקטובר 20 ב־ הגדול מבין יישובי הצפון המפונים. לקריית שמונה לא הייתה תוכנית פינוי סדורה, ויתרה מכך ההחלטה לאורך השנים הייתה ברורה וחד משמעית: גם בלחימה מורכבת קריית שמונה לא תפונה. על כן כל תרחיש לחימה כלל טיפול וניהול , פותח 2011 הקהילה בגבולות העיר. מערך הקהילה בקריית שמונה נבנה בשנת ודויק לאורך השנים לאחר ביסוס מנהלות הרובעים בכל שכונות העיר, וכלל פיתוח מנהיגות קהילתית וקיום מודל ייחודי לעיר תוך חיבור מנעד רחב של תושבים. הותאם מערך הקהילה בשגרה למערך הקהילה בחירום כך שכל 2017 בשנת מנהל רובע בשגרה הוגדר כמנהל הרובע בחירום. אף על פי שלא הייתה ברשותנו תוכנית פינוי, המערך הקהילתי בעיר הוביל את התהליך המורכב, שדרש מתיחת יכולות ועבודה הרואית במציאות משתנה, ובו מתושבי קריית שמונה פוזרו במאות יישובים ובתי מלון במדינת ישראל. 21,000 לאחר כשבועיים של אתגר הפינוי הבלתי נתפס, התחלנו לבנות ולהתאים תוכנית אזורים מרכזיים, 6 ניהול ושליטה של הקהילה, אשר כללה את חלוקת המדינה ל־ מחוזות שליטה וקשר עם התושבים. שותפים רבים בקרב הפילנתרופיה היו 2023 הראשונים לזהות את גודל האתגר, ובפגישה לילית בתחילת חודש נובמבר זרענו את הזרעים הראשונים לבניית תוכנית קהילתית מפוארת, שלימים תקרא "קואליציית השותפים", מערך שותפים ומודל פעולה שעוד יילמד וידובר. דבר מנכ"ל רשת המתנ״סים ומנהל מערך הפינוי מבוא 5 |

מטרת תוכנית הקהילה והחוסן היא לחזק, לשמר ולעודד אקטיביות קהילתית, תוך שמירה על תחושת השייכות והמחויבות לעיר. מודל העבודה שלנו בשגרה, הוא למעשה הבסיס לתוכנית העבודה בתקופת חירום. ההבנה והצורך לשמור על רלוונטיות, גם כאשר התושבים לא בעיר למעלה משנה, דורשים מאיתנו עבודה רב ממדית הכוללת, בין היתר, גיוס של עשרות רכזי קהילה, רכזי ילדים ורכזי נוער, מערך הכשרה מורכב, גמישות והתאמת מודל הפעולה לצרכי המציאות המשתנה, קיום מערך למידה והערכה בזמן אמת, גיוס איגום וניתוב משאבים בפריסה ארצית וניהול מערך שותפויות בין כלל השחקנים: המקומיים והארציים, הפילנתרופיה, האקדמיה המגזר השלישי והעסקי ומשרדי הממשלה. במקביל לטיפול ולעשייה הבלתי פוסקת המלווים את ההתמודדות בזמן הפינוי, אנו שוקדים על תוכניות פעולה בשני ממדים נוספים. האחד, שלב השיבה "בחזרה הביתה" העוסק בשנתיים הראשונות בלבד לאחר החזרה, והשני שלב "תמונת השנים הבאות. 10 העתיד" העוסק ב־ בהזדמנות זו אני רוצה להודות לשותפים רבים, בראש ובראשונה לשותפינו מהפילנתרופיה, ובהם הקרנות הישראליות, הפדרציות והקהילות היהודיות מחו"ל אשר הושיטו את ידם ראשונים ובעצם אפשרו לנו לנהל את האירוע ובמידה רבה לצלוח את משימת הפינוי ארוכת הטווח. אודה גם לחברה למתנ"סים אשר מהווה עבורנו בית מקצועי מופלא, למשרדי הממשלה שנרתמו ואף לאחרונה הודיע משרד נגב גליל על אימוץ המודל הקהילתי והכנסתו להחלטת ההמשלה, כך שישובים מפונים נוספים יוכלו להנות ממנו. תודה גם לצוותים של עיריית קריית שמונה ורשת המתנ"סים שהם עוגן עבור הקהילה וכמובן לקהילה המדהימה שלנו ששותפה בכל שלב והיא מקור הגאווה והכוח האמיתי שלנו. תמיד אנו אומרים וזוכרים: עוצמת הקהילה טמונה באנשיה, ובימי החירום הוספנו שגם בשותפיה. אני תקווה שנדע לצמוח מהמשבר המורכב ביותר שידעה קריית שמונה ונצליח להפוך אותו להזדמנות ושביחד נחזיר את קריית שמונה להיות עיר חיה ותוססת ואבן שואבת לקהילות רבות במגוון תחומים. לסיום, אני קורא תפילה לשלום חיילנו אשר נלחמים למען עם ישראל בחזית, להחלמה מלאה ואיתנה לפצועינו ולחזרת החטופים במהרה לחיקנו ולחיק משפחתם. באהבה גדולה ובתקווה לניצחוננו בשדה הקרב ובשדה הקהילה, שנזכה לאחדות השורות ואהבת חינם בקרב עם ישראל כולו. אלעד קוז’יקרו מנכ"ל רשת המתנ"סים ומנהל מערך הפינוי בקריית שמונה | 6

דברי פתיחה: השותפות לחוסן הקהילתי בקריית שמונה מסמך זה נכתב מתוך הצורך לתעד ולהנגיש את הידע שנצבר במודל הפינוי של קריית שמונה בזמן מלחמת חרבות ברזל – מודל ייחודי שהתפתח בזמן אמת, תוך למידה מהניסיון של קרן שח"ף והסתמכות על תשתיות קהילתיות מבוזרות, שותפויות בין-מגזריות והובלה עירונית גמישה וחדשנית. המסמך מתאר כיצד התמודדה העיר עם פינוי ארוך טווח, ניהול מרחוק, בניית שגרה חדשה ופיתוח מענים מותאמים בקהילה מפוזרת. הוא מבוסס על ראיונות עם עשרות שותפים ומסמכים תפעוליים, ונכתב מתוך רצון ללמוד, ללמד ולחלוק את הידע עם ערים נוספות הנדרשות להתארגנות במצבי חירום. לא שיערנו עד כמה מהר נדרש לו שוב עם תחילתו של מבצע "עם כלביא", שהביא כמה רשויות לפנות תושבים שבתיהם נפגעו לאתרי פינוי. תודה עמוקה לכל מי שהיה חלק מהעשייה החשובה הזו ומכתיבת המסמך הזה – עיריית קריית שמונה, רשת המתנ"סים בעיר, ארגוני קואליציית השותפים, ארגונים פילנתרופיים נוספים, משרדי ממשלה וארגונים חברתיים ועסקיים. תודה מיוחדת לפרופ’ ארנה שמר על ההובלה, הליווי והשותפות הקרובה בהכנת מסמך זה ולג'ורדן שייבה על הסיוע באיסוף הנתונים. בתפילה לימים שקטים של ביטחון ולהשבת החטופים לביתם בשלום. ד”ר חיה ג'משי מנכ"לית קרן שח"ף, ממובילות הקואליציה לחיזוק החוסן הקהילתי בקריית שמונה אתי פרץ היימס מנהלת השותפות לחיזוק החוסן הקהילתי בקריית שמונה מבוא 7 |

מבוא הורעדה מדינת ישראל ממטחי טילים, גבולותיה הדרומיים 2023 באוקטובר 7 בבוקר נפרצו מהשמיים ומהארץ ואסון כבד מנשוא התחולל במשך שעות. במהלך יממה ארוכה זו הכריזו על פריצת מלחמת חרבות ברזל, והתחוורה ההבנה כי אזרחי ישראל נכנסים בלית ברירה לתקופת לחימה ארוכה שעלולה לפרוץ גם בגבולות הצפון. תושבי קריית שמונה, המנוסים בעשרות שנים של חיים בגבול מעורער ומופגז, הבינו כי הפעם מדובר בסיכון ממשי. האסון בדרום שכלל כיבוש יישובים ובסיסים, חטיפת אזרחים וחיילים, רצח המוני ואכזבה עמוקה מכוחות הביטחון, עורר פחדים רבים שמא תסריטי זוועות דומים יתחוללו גם בגבול לבנון. כבר באותו היום רבים מתושבי העיר פינו עצמם לפתרונות עצמאיים ואחרים החלו לדרוש פינוי מסודר. תהליך הפינוי של העיר לא התרחש באחת, אלא ארך כשבועיים, והפינוי נמשך למעלה משנה וחצי. בתקופה זו ביססה עיריית קריית שמונה מערך פינוי ארוך טווח ומבוזר שהופעל ברובו על ידי תושביה וסיפק עבורם שירותים ופעילויות לבינוי הקהילות בעיר וחיזוקן. השלב הראשון של הפינוי נשען על הבנה שהפינוי יהיה לתקופה קצרת מועד של שבועות אחדים. בהתאם לכך, התגבש מערך ראשוני של ריכוזי אוכלוסייה ומתן מענים לתושבי העיר כך שיוכלו לקיים אורחות חיים בסיסיים. מערך זה התמודד עם השלכות הפינוי המאוחר של העיר שהתבצע בזמן תפוסה כמעט מלאה באתרי הפינוי, לרבות של תושבי הדרום שלרוב התפנו יחדיו כיישוב. בשונה, קריית שמונה נאלצה להתפזר לפינוי בהתקבצויות קטנות במאות מלונות. בחלוף הזמן התחוור כי הפינוי ארוך טווח. הבנה זו לוותה באי ודאות בנוגע למועד החזרה שהלך והתארך. מתוך הצורך לתת מענים מלאים וממושכים לתושבים, פותח מערך הפינוי המתואר במסמך זה. המערך מבטא את התשתית הארגונית, בעלי התפקידים בו ומשימותיהם ומגוון המענים שהוא מאפשר. ככל שזמן הפינוי התארך התושבים נטו לפנות לפתרונות של דיור עצמאי ושכירת דירה, שיצרו לרוב ריחוק מהקהילה ומהמנגנון הרשותי. מודל הפינוי שנבנה והותאם בשלבים נועד לספק לתושבים שירותים, תחושה של נראות ושצרכיהם נענים, וגם לחזק את החוסן האישי והקהילתי שלהם, את תחושת השייכות לעיר ולהקל על התמודדותם האישית והמשפחתית. כחלק מהמודל המספק מענה לחיי היום־יום של התושבים, החלה גם הכנה לשיבה הביתה שמבוססת על מעורבות תושבים ושותפים שונים. במהלך תקופת הפינוי הפעילו את המערך כמאה עובדים ופעילים, רובם מקריית חמ"לים אזוריים, נוסף לשביעי שנותר בקריית שמונה. 6 שמונה, אשר פעלו ב־ 36 מנהלי קהילה ו־ 6 מהעובדים היו מנהלים בכירים (מנהלי אגפים ואזורים), 20 כ־ רכזי קהילה (של אשכול מלונות או של דיור עצמאי). יחד איתם פעלו גם עשרות תושבים במשימות הפינוי שיזמו פעילויות ונתנו יד ליצירת שגרת פינוי מיטיבה, ועוד עשרות צוותי רשויות מקומיות קולטות, אנשי ממשל, חברה אזרחית ופילנתרופיה. המסמך שלפניכם נועד לתעד את מהלך הפינוי בדרך מכוונת פעולה, הן כדי לשמש עדות לתהליך ייחודי זה והן כדי לאפשר התבוננות ולמידה להמשך היערכות חירום בקריית שמונה וביישובים אחרים. לצורך כך מוצג ההקשר הקהילתי שממנו הגיעו התושבים אל מהלך הפינוי, שלבי הפינוי ומודל ההפעלה שהתפתח באופן חי ונושם, תוך שהוא מתאים את עצמו לצרכי התושבים. במסמך נכללים גם | 8

ההיערכות לשלב החזרה לעיר וכן המלצות לפעולה. הכתוב מבקש לגלם את התהליך המקצועי מנקודת מבטם של מפעילי מערך הפינוי ושותפיו, תוך שילוב עם מידול ארגוני. כיוון שהמסמך אינו מחקר הערכה או עדות אתנוגרפית לחוויית הפינוי, בחרנו לא להציג את התפיסות והחוויות של התושבים שעבורם נועד המודל המתואר. עם זאת, בכל ראיון עם מפעילי מערך הפינוי ביקשנו לברר כיצד נתפסת לדעתם חווית התושבים ומה למדו מהם בתקופה זו. נוסף על כך, רובם המכריע של המרואיינים הם תושבי קריית שמונה שמפונים בעצמם, והם הביאו את חוויותיהם ודעותיהם האישיות גם במהלך הראיונות. זאת בנוסף לסקרי תושבים שנערכו על ידי העירייה ולתהליך השיתופי של מיזוג הידע שנערך לקראת החזרה הביתה והביא את חוויותיהם, תפיסותיהם ורעיונותיהם. עם זאת, יש חשיבות רבה להמשיך להעמיק את ההבנה של המודל דרך עיניהם של קבוצות שונות של תושבים, ולהרחיב את הלמידה על המודל המתואר כדי לבחון את יתרונותיו ואתגריו. ברצוני להודות לקרן שח"ף ולקואליציית הקרנות של קריית שמונה על ההזדמנות הייחודית לכתוב מסמך זה. הוקרה מיוחדת לאלעד קוז'יקרו, מנהל מערך הפינוי ומנהל רשת המתנ"סים בקריית שמונה, ולאתי פרץ היימס, מנהלת קואליציית הקרנות, על הידע הרב שסיפקו, על הליווי בתהליך הכתיבה ועל ההשראה המקצועית. תודה עמוקה לכל המרואיינים שעוסקים במלאכת הפינוי לילות כימים, על שאפשרו להשלים את כתיבת מערך הפעולה הארצי מתוך עשייתם הרבה. ותודה לג'ורדן שייבה על הסיוע באיסוף רגיש ושיטתי של הנתונים. פרופ' ארנה שמר מבוא 9 |

| 10 מתודולוגיה פרק ראשון

1 מתודולוגיה בעלי תפקידים הקשורים 24 התדריך נכתב על סמך ראיונות חצי מובנים עם למערך הפינוי והשהייה בעיר (עם חלק מהמרואיינים נערך יותר מריאיון אחד). 1 המרואיינים סיפקו נקודות מבט שונות על תפעול המערך מתחילת הפינוי. הראיונות התקיימו בנקודת הזמן של כחצי שנה ואילך מתחילת הפינוי. כל הראיונות תומללו ונותחו באופן מכוון פעולה שנועד להתחקות אחר מודל הפינוי והשהייה. המודל התבסס, הותאם והשתנה תוך כדי השנה החולפת, תוך הטמעת לקחים ראשוניים ועקב שינויים בתנועת התושבים בין מקומות פינוי. בנוסף, אף על פי שברשויות שונות שאליהם התפנו תושבים נוצרו דרכי הפעלה שונות מעט זו מזו, בתהליך ניתוח הנתונים ביקשנו להכליל תובנות ודרכי פעולה מרכזיים לכדי מודל אחיד ככל האפשר. לצורך למידת המודל נסמכנו גם על חומרים שנכתבו במהלך השנה עבור הליך התכנון, ההפעלה וההכשרה. לאורך המסמך משולבים ציטוטים מכלל הנתונים שנאספו. מרואיינים לפי קטגוריות מרואיינים כמות נציגות ניהול העיר מנהלי אגפים מנהלי תחומים מנהלי אזור / חמ"ל מנהלי קהילה רכזי קהילה (בתי מלון ודיור עצמאי) נציג רשות קולטת שותף חברה אזרחית נציגי פילנתרופיה 3 2 3 4 3 3 1 3 2 סך הכול 24 . המחקר קיבל את אישור האתיקה של בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה 1 העברית. מתודולוגיה 11 |

| 12 רקע פרק שני

רקע קריית שמונה עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל והייתה עיר פיתוח בגבולה הצפוני של המדינה 1949 קריית שמונה הוקמה ב־ שאך זה קמה. במשך השנים, רבים מתושבי העיר טיפחו אהבה לעיר, לטבע שסביבה, גדלו בה במשפחות מורחבות וחמות וחשו תחושת שייכות ושליחות עקב התיישבות בחזית הגבול. לצד זאת, מעת הקמתה עברו תושביה שנים מטלטלות מבחינת יציבות הנהגתית, כלכלית, חברתית וביטחונית בעיר ספר פריפריאלית. בשנים אלו התגבשו בקרב חלק מהתושבים חוויות של שוליות, חיים בעוני, פסיביות ומירמור, וגם תחושות בדידות ושקיפות מעיני הממסד לצד תלות בשלטון. החיים על הגבול המאויש בתשתיות לוחמה של החיזבאללה לאורך השנים עוררו פחדים ורתיעה שנתנו אותותיהם מבחינה דמוגרפית. כפי שתואר באופן ממצה באחד הראיונות: "קרסנו לתוך עצמנו". בתחילת שנות העשרים התאזן תקציב העיר וניהול רשותי שיטתי ומאורגן יותר התייצב. במקביל, החל להתבסס ניהול חברתי המזמן חוויית קהילתיות ונסמך על תושבים רבים שפעלו אקטיבית בוועדות שכונתיות ועירוניות. בזירה הביטחונית, המשיכה קריית שמונה להיות עיר גבול מטווחת שתושביה עוברים סבבי מבצעים ומלחמות, מתורגלים בהתמודדות עם מצבי חירום ומקצתם אף עברו לא פעם תושבים שהם 24,000־ פינויים קצרי טווח מהעיר. ערב המלחמה מנתה העיר כ בתי אב. 8,200 בערך עבודה קהילתית ברובעים כתשתית ארגונית למהלך הפינוי בימי שגרה רשת המתנ"סים בקריית שמונה היא זרוע הביצוע החברתית־קהילתית של העירייה המובילה את פיתוח הקהילה ברובעים ובשכונות. אל תהליך הפינוי הגיעו תושבי קריית שמונה לאחר כעשור של תהליך בינוי קהילתי המבוסס על תושבים פעילים 300 כוחות של קהילה אקטיבית ויוזמת. ערב הפינוי למעלה מ־ היו מעורבים בתהליך ברחבי העיר. באמצעות מערך זה הצליחה הנהגת העיר , אשר יצר שלוחות מערך פינוי, המבוסס על ההון החברתי שהתגבשליצור באתרי פינוי רבים והיה גורם מקשר בין העיר לתושבים. עבודה מבוססת קהילה – "עוצמת הקהילה טמונה באנשיה" בהובלת הרשות 2011 תוכנית הבינוי הקהילתי "מוטב יחדיו" החלה כפיילוט בשנת לניהול 2013 המקומית ובשיתוף 'הג'וינט' וחברת 'איתוראן'. התוכנית הוכפפה ב־ רשת המתנ"סים בעיר בשותפות של 'מגבית קנדה', מתוך החלטה להטמיע ּה בעיר. מאז התוכנית מובלת על ידה כזרוע ביצועית-חברתית של הרשות, בשיתוף בתהליך זה חולקה העיר גיאוגרפית לחמישה רובעים 2 עם מגוון רחב של שותפים. . מסמך עבודה: קו'זיקרו, א. (ללא תאריך). מודל עיר המנהלות – "מוטב יחדיו". 2 "קריית שמונה- בונים קהילה". רקע 13 | 2

וכל אחד מהם היווה מעין "מיני-מנהלת".כל רובע נוהל חברתית במודל הנסמך על שיתוף והשפעה של הציבור, על הנהגת תושבים ועל שותפויות. לכל אחד מונה מנהל רובע שהיה אמון על צוות מוביל של רכזי תחומים (כמו רכז קהילה, רכזי נוער, רכז אזרחים ותיקים) ועל אחזקת קשר עם שותפים כמו בני ובנות שנת שירות, סטודנטים, חברי מכינות, בעלי תפקיד מהקהילה וכמובן תושבים. בכל רובע התגבש צביון המאפיין את תושביו, ענה לרעיונותיהם וצרכיהם ונסמך על כוחותיהם. ברובעים הופעלה פעילות בלתי פורמלית לכל קשת הגילים שזימנה מרחבים להיכרות. המודל בוסס על מהלך הדרגתי של הרחבת ההובלה והאחריות לניהול הרובע לתושבים, באמצעים שיתופיים ותוך ליווי מקצועי. כך התפתחו ברובעים פעילויות ותוכניות שחיזקו את הזהות העירונית, את חווית השייכות ואת מנגנוני הפעולה המשותפים של הקהילה. עקרונות מנחים למודל מערך בינוי קהילה "מוטב יחדיו" • שותפות בין מגזרית חיבור בין תושבים, אנשי מקצוע, עסקים, חברה אזרחית ומקבלי ההחלטות ברשות שתמיכתם ורתימתם מאפשרת תהליכי בינוי קהילה. • הכשרת לבבות ובניית אמון תהליכי הכשרה ויצירת פעולות בונות אמון בקרב אנשי הקהילה ואנשי המקצוע כאחד. • מעורבות תושבים עידוד השתתפות התושבים במרחבים הקהילתיים לשם מינוף השפעתם על חייהם בעיר. • בניית מסורת שכונתית באמצעות אירועים ייחודיים היוצרים גאווה שכונתית שהתושבים בוחרים, מובילים ומשמרים לאורך זמן. • הקצאת משאבים ליישום יוזמות ומהלכים הנבנים מהשטח. • למידה והערכה למידה מתמשכת על הקהילות בעיר ובניית מנגנוני הערכה שיבחנו בשיטתיות את איכות הפעולות המתקיימות ומשמעותן, לשם התאמה מיטבית לצרכיה המשתנים של הקהילה. | 14

מאפייני מודל הרובעים המהווים תשתית לבניית מודל פינוי מבוסס קהילה • הנהגה מקומית וכוח אדם מקומי בעלי תפקידים רבים פעלו ברובעים והפכו בתקופת הפינוי למנהלים ולרכזי תחומים, לרבות ביסוס הנהגתו של מנהל החברה למתנסים בעיר שקיבל את המשימה לנהל את מערך הפינוי. בכל רובע הוכשר צוות חירום שכונתי (צח"ש) לתפקוד בעת חירום. • התנסות מקצועית המודל השתית גישה קהילתית וזימן צבירת התנסות במיומנויות קהילתיות של בעלי התפקידים, נוסף על תחושת מחויבות ומסירות לחיזוק תושבי העיר. פיצול העיר לרובעים יצר התנסות בניהול מקומי מבוזר של התנהלות סמי-אוטונומית ושיתופית. • תחושת קהילתיות הפעילות ברובעים הגבירה את ההיכרות, השייכות והחוסן שהורגש בקרב מקצת מהתושבים שהיו פעילים או השתתפו במידה כזו או אחרת בחיים הקהילתיים. בנוסף, אפשר להניח כי תהליך זה גם היה בסיס לאקטיביות רבה יותר של תושבים שבאה לידי ביטוי בעת הפינוי, ולאמון שרכשו כלפי בעלי התפקידים. • תמיכת שותפים בפיתוח מודל הרובעים היו מעורבים שותפים חיצוניים לעיר שהמשיכו את תמיכתם בעת הפינוי. מערך החירום העירוני עד מלחמת חרבות ברזל ההחלטה הצבאית בנוגע לתגובה של העיר לאירוע חירום 431 . בעיר קיימים לא יפונו באופן גורף, אלא ירדו למקלטיםהייתה שהתושבים מקלטים ציבוריים ומשותפים שאמורים לספק מחסה מוגן לשהות של שעות ארוכות לכלל התושבים. בהתאם, נעשו בעיר תרגולות לתרחישי חירום (בעיקר מירי טילים ופחות מפני חדירות), מונו בעלי תפקידים והוכנו תשתיות. באמצעות מודל הניהול החברתי של העיר ברובעים, כל מנהל רובע מונה לנהל את מצב החירום בתחום שיפוטו עם צוות חירום שכונתי (צח"ש). יחד הם הוגדרו אחראים לפתוח את המקלטים, לעבוד עם צוותי פעולה ולשמור על קשר עם התושבים. בפועל, נמצא שבעת הפינוי תושבים רבים לא נתנו אמון בתוכנית החירום הקיימת והתפנו במהירות מהעיר. בנוסף, נתוני התושבים לא היו מעודכנים והתברר שלא נעשתה היערכות מותאמת לתרחיש של פינוי ממושך והמוני, על כל המשתמע מכך. באשר לתפעול מערך החירום, ההפתעה והעוצמה של המלחמה דרשה התייצבות של כלל עובדי העירייה, אך במהלך הימים הראשונים למלחמה התברר כי חלק ניכר מהם התפנה עצמאית מהעיר, מה שהותיר את מערך החירום בכוח אדם חסר. עובדים שהתייצבו לעבוד חשו כי לא היה מערך תמיכה בהם, למשל מבחינת פתרון לשמירה על ילדיהם כשעבדו. הבלבול וחוסר ההיערכות יצרו מצב לפיו הנחיות הפינוי השתנו כמה פעמים בימים )2023 באוקטובר, 20 ימים מפרוץ המלחמה ( 13 הראשונים למלחמה עד שרק לאחר ניתנה הנחיה ממשלתית לפינוי כל תושבי העיר לאתרי פינוי במלונות. כיוון שבחירום מכלול הרובעים והלוגיסטיקה העירונית מנוהלת על ידי רשת החברה למתנ"סים, החליט ראש העיר שהיא גם תהיה הגורם העירוני שיוביל את תוכנית הפינוי העירונית. "המטרה היא לעודד את הקהילה ולשפר את החיים שלה, שהתושבים יפעלו למען עצמם, קהילה פעילה ויוזמת. כל ההפעלות ומה שאנחנו עושים זה על פי צרכים של הקהילה. לפני תחילת עבודה עושים סקרים למיפוי צרכים ואז פועלים יחד איתם לפי הצורך של התושבים עצמם. שום פעולה לא מתוך הבחירה שלנו או ללא שיתוף פעולה עם התושבים". "מבחינתי להיות עובד קהילה זו זכות ושליחות. זה לא עבודה רגילה. אתה צריך להרגיש שאתה איש של אנשים, שאתה מכיל ומבין את האנשים ורוצה להתחיל איתם תהליך גם אם הוא ארוך טווח ומאוד קשה". "הבנו שהתפקיד שלנו זה שליחות, שאנחנו חייבים לעמוד לצד הקהילה שלנו, והיום יותר מתמיד אני יכולה להגיד שהתפקיד הזה ממלא אותי. ואם לא היה לי עבודה, אז הייתי כל היום בוכה. והיום כל טלפון שאני מקבלת, זה ממלא אותי ואני מתרגשת". רקע 15 | 2

| 16 תהליך פינוי העיר פרק שלישי

3 תהליך פינוי העיר 3 פינוי - שלב אחר שלב • עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, החלה התארגנות עירונית לחירום באמצעות הקמת חמ"ל שמנהל המתנ"ס העירוני ניהל מתוקף תפקידו כאמון על מערך החירום. בקרב תושבי העיר התעוררה בהלה עמוקה שמא מתוכננת מתקפה דומה גם על שבה חדרו 1974 קריית שמונה, ואצל חלקם צפה טראומת חדירת המחבלים מ־ לבתי תושבים ורצחו אותם. עשרות תושבים החלו לעזוב את העיר תחת אש, ביום הראשון ובמהלך הימים הבאים. • עובדי העירייה גויסו למערך החירום, אך בשל עזיבה של רבים נוצר כאוס ארגוני וחלל בכוח האדם שנדרש למילוי צרכי התושבים. במקביל, העיר התמלאה בחיילי סדיר תושבים המשיכו להתפנות עצמאית לבתים 10,000־ ומילואים. מיום זה, למעלה מ פרטיים, בעיקר של קרובי משפחה וחברים. אחד העובדים שהתפנה מעיד: "נסנו על נפשינו בהמון לחץ וסטרס בשלבי טראומה לעיר שלא מוכרת". בימים אלה לא הייתה בקרה מסודרת על רישום התושבים היוצאים והנשארים, והמידע הגיע בעיקר דרך קבוצות הוואטסאפ השכונתיות. כאמור לעיל, מערך החירום לא כלל חלופה של פינוי גורף של כלל התושבים. בשלב זה ראש העיר דרש פינוי מיידי מהעיר, אך לשם כך נדרשה החלטה של דרג מדיני ולא מקומי. בתוך חלל זה הדרג הצבאי קיבל אחריות מרכזית ליצירת מנגנון ביטחוני בפריסת כוחות ובקבלת החלטות. • התקבלה החלטה בקריית שמונה בשיתוף עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה על פינוי חלקי של קשישים, אזרחים עם צרכים מיוחדים, חולים ואנשים עם מוגבלויות. התהליך התנהל באיטיות ללא סדר ותיאום, ונוצרו מתחים עקב כפילויות ומידע מוטעה שהועבר למקצת התושבים שזכו לפינוי. • התקיימה ישיבה של גורמי צבא: פיקוד צפון, פיקוד העורף והעירייה, ונחשפה לראשונה החלופה של תוכנית הפינוי "מרחק בטוח". התוכנית, שלא הוצגה בעבר 4 בעיר, יועדה לפינוי קצר טווח למוסדות ציבור כגון בתי ספר ומתנ"סים. • התקבלה החלטה פורמלית לפינוי על פי תוכנית רח"ל "מרחק בטוח". בעקבות זאת נוצר קשר עם מנכ"לים של ערים במרכז באשר לקליטת תושבים במבני ציבור עירוניים, בהתאם לנוהל פינוי קצר טווח. • נציגי עירייה נסעו לבחון אתרי פינוי זמניים ונתקלו בחוסר מוכנות של המקומות מבחינת היערכות ללינה, האכלה, מקלחות וניהול חיי יום־יום. למרות החששות הכבדים שמערך פינוי זה עורר ואי-שביעות הרצון מהתנאים, הסכימה העירייה לבצע את הפינוי מפאת חשש לחיי התושבים בעיר. • התברר שניתנה הוראה ממשלתית שתושבי הצפון בקיבוצים ובמושבים (מרחק ק"מ מהגבול) יתפנו לבתי מלון. בעקבות זאת החליט ראש העיר שתושבי 2–0 העיר לא יגיעו למקומות הפינוי הזמניים במבנים ציבוריים ושגם הם יפונו לבתי מלון. במקביל, פינו משפחות המוכרות לשירותי הרווחה ביוזמת הרשות ובשיתוף פעולה של משרד הרווחה. כמו כן פונו גם משפחות של ילדים עם מוגבלויות שונות ביוזמת הרשות לכפר הרוא"ה. • ) התקבלה בנושא תוכנית פעולה לאומית 975 החלטה ממשלתית (החלטה מספר ק"מ מהגבול), כלומר פינוי כל תושבי העיר 5 – 0 לפינוי אוכלוסייה בגזרת הצפון ( והיישובים הסמוכים. בשלב זה הוחלט שהפינוי יעשה על ידי פיקוד צפון בצה"ל באוקטובר 7 ). דוח מצב קריית שמונה החל מה־ 2024 ינואר 27 . קוז'יקרו, א. (‏ 3 . 2023 ). תוכניות לפינוי אוכלוסייה – חלק א': טרום מלחמת חרבות 2023 . יכימוביץ־כהן, נ. ( 4 ברזל. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 7/10/2023 8/10/2023 10/10/2023 12/10/2023 13/10/2023 15/10/2023 16/10/2023 18/10/2023 תהליך פינוי העיר 17 |

בשיתוף פעולה עם רח"ל, ושההתקשרות עם מתקני הקליטה תעשה על ידי משרד נמתחה 2020 ו־ 2016 הפנים. יש לציין כי בדו"חות של מבקר המדינה מהשנים ביקורת באשר ליישום תוכנית מלון אורחים – נמצא כי רשויות המדינה אינן ערוכות בעניין 5 דיין לביצוע מקיף של מערך זה, וצוין כי טרם גובשה התפיסה הלאומית זה. בשלב הראשון נותבו התושבים לבתי מלון בירושלים ותל אביב. עם הימשכות הרישום הגבוה הבינו שיש להוסיף בתי מלון ומערך הפינוי המשיך. בהמשך אותו היום נעשה תהליך מהיר של תשאול תושבים באמצעות מכלול רובעים ולוגיסטיקה ) שענו 90% מתושבי העיר (כ־ 21,000־ של הרשות. בסקר השתתפו ביממה אחת כ בנוגע לפרטים רלוונטיים לפינוי כגון: מידת דתיות, מספר נפשות במשפחה, גילים, תעודות זהות, אם מעוניינים להתפנות ועוד. • התקבלה הודעה שפינוי התושבים מבוטל, ומספר שעות לאחר מכן השתנתה ההחלטה ונמסר שמשרד התיירות יהיה אמון על תהליך הפינוי. • רשויות 40 יישובים מ־ 400 מתאריך זה מרבית התושבים התפנו באופן מבוזר למעל מתושבי העיר בחרו להישאר בביתם. במהלך אותם ימים הרשות, 15% מקומיות. כ־ בסיוע היקל"ר (יחידת קישור לרשות) ופיקוד העורף, ארגנו מערך היסעים למי שאין ביכולתו להתפנות עצמאית. תהליך הפינוי התנהל בתיאום חלקי והיה כרוך בעוגמת נפש, ולכן למשימה גויסו במהירות חברת נסיעות לשם שיפור התקשורת עם התושבים ומשרד התיירות שדאג להתאמת מקומות השהייה. עקב קושי מתמשך שליווה את התיאום מול המלונות, עומס הפניות, המתח מצד התושבים וההתערבות הלא-עניינית של גורמים חיצוניים לתהליך, עברה המשימה לידי העירייה במערך שהוקם מטעם המתנ"ס, ופעל בשיתוף פעולה עם משרד התיירות. העובדה שמהלך הפינוי התרחש בערב בחירות לרשות המקומית, הוסיפה ממדים שהעיבו על תהליך רגיש זה. בפועל, כיוון שהפינוי של תושבי קריית שמונה בוצע כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה, בשעה שהייתה תפוסה מלאה ברוב בתי המלון, רבים מתושבי העיר לא פונו באופן שיטתי ומרוכז ולא הייתה להם האפשרות לשמר קהילות אורגניות כפי שהתפתחו בעיר. הם פונו לאתרי הפינוי שבהם נותר מקום. מצב זה יצר בהמשך קושי אובייקטיבי בניהול מאות אתרי הפינוי. במקביל למהלך הפינוי, התחילו לעלות צרכים רבים באתרי הפינוי והעירייה שקדה חמ"לים ועל פיתוח מודל העבודה, שיתואר להלן, לתקופת השהייה 6 על הקמת הממושכת. לניהול מערך הפינוי והשהייה באתרי הפינוי התמנה ראש מערך החירום בעיר, אלעד קוג'יקרו, מנכ"ל רשת המתנ"סים, מנהל מכלול רובעים ולוגיסטיקה. • הסתיים מהלך הפינוי מהעיר. במהלך הימים הראשונים לפינוי התהווה מודל פינוי שנסמך על חמ"לים אזוריים ). כיוון 19 המנהלים את אתרי הפינוי שבאזורם הגאוגרפי (ראו תרשים בעמוד שהתושבים לא פונו במשפחות מורחבות או בקהילות אלא על בסיס מקום פנוי, אתגרי הפינוי המשיכו לעוד תקופה ארוכה. במהלך החודשים הראשונים המשיכו לעבור תושבים בין אתרי אירוח לשם איחוד משפחות וקהילות. לא פעם עלה גם צורך בגישור ובהסדרת יחסים בין מפונים למקומות האירוח או בין מפונים מיישובים שונים. ככל שהתארכו חודשי הפינוי, גברה תנועת התושבים ששכרו דירות פרטיות. לאורך כל התקופה עסקה העירייה באיגום ובניטור נתונים כדי לדייק את מאגר המידע באשר למיקום התושבים במקומות הפינוי. החל מימים אלה צמח מערך הפינוי שמתואר במסמך זה. ג, ההיערכות להגנת העורף מפני איום 70 ). דוח ביקורת שנתי 2020 . מבקר המדינה. ( 5 מעקב. 18 טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה). ביקורת 19/10/2023 20/10/2023 26/10/2023 | 18

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=