המספקים משמעות ונחיצות לכך, וגם כמובן יספקו את התנאים המתאימים. בנוסף, קיימת חשיבות לראייה עמוקה של הקהילה המסוגלת למשוך לחיקה את מי שלא מגיע לפעילויות ולהשמיע את קולם של מי שלא שומעים. לדוגמה, אחד ממנהלי האזור שיתף בהבדל המגדרי בהשתתפות בכלל ואצל אזרחים ותיקים בפרט. בריאיון עימו שיתף שהבחין כי בעיקר נשים הגיעו לפעילויות שהוצעו, בעוד הגברים נטו להמעיט ביציאה למרחבים המשותפים. לאחר שיח עימם וקבלת הצעות מצידם לפעילויות, נקנו עבורם משחקי קופסה. השינוי והחידוש משכו אותם לצאת יותר ללובי, לשוחח ביחד ולמצוא משמעות במשחק ובמפגש. • מינוי תושבים לרכזי קהילה האמונים על פרקטיקות קהילתיות שמחברות בין אנשים ומאפשרות להם מרחבי ביטוי. • הכשרת צוותים בגישת בינוי קהילה כדי להשתית את התפיסה המנחה את הפעלת המודל. • הקמת מערך מתנדבים ופעילים הכולל מנהלת, וביצוע הכשרות לה ולכל רכזי הקהילה בשביל להעביר את תפיסת ההתנדבות ומשמעויותיה. תהליכי עבודה סדורים לרבות הגדרת ערוצי התנדבות לפי תחומים/ מיומנויות. • פרויקטים עירוניים בשיתוף תושבים פעילים, דוגמת אימוץ כיתת הכוננות בקריית שמונה, פעילויות נוער ותושבות למען חיבור בין הורים וילדים. • שיתוף הציבור והזמנתו לתהליכי חשיבה על תהליך החזרה ועל עתידה של קריית שמונה. • עידוד תושבים להתנדבות בתרומה עבור אחרים, מה שמגביר את תחושת העוצמה והחוסן. פעולות ההתנדבות יכולות להיות יזומות על ידי הרכזים או על ידי התושבים. • הקמת ועדות תושבים ופיתוח מנהיגויות בריכוזי האוכלוסיות ובקבוצות שונות, כדי ליצור ערוצי קשר מוסדרים, לעורר אחריות וליצור פעולות ומענים מותאמים. • מתן משמעות להשתתפות, למשל על ידי חיבור הפעילות לתפוקות כמו חיזוק קשר חברתי, בילוי, תרומה, עידוד מצב הרוח, מציאת פתרונות רלוונטיים וחיזוק תחושת הביטחון (למשל דרך פעילים האחראים על הדיירים בקומה שלהם בעת אזעקה). • תכנון אירועים בשיתוף תושבים כך שכל פעילות תהיה מופעלת על ידם. • סל תקציב גמיש למימוש יוזמות תושבים: הקצאת תקציבי פעולה מטעם הקרנות לביצוע היוזמות, דוגמת חוטי צמר לחוג סריגה שמעבירה תושבת העיר או ציוד לבישול משותף בטעם ביתי. • שיתוף תושבי הדיור העצמאי בפעולות הקהילתיות, מה שמאפשר לשמור עליהם בתוך מעגל הקהילתיות, לחזק את השייכות ולעמוד על הצרכים הייחודיים שלהם. • קבלת החלטות משותפות: יצירת מנגנונים מוסדרים להחלטות הנוגעות לאורחות החיים המשותפים. יש מאמץ שההחלטות על חיי היום־ יום יתקבלו מתוך התושבים, ככל האפשר, ושהם גם ייקחו בעלות על מימושן, כמו החלטות הקשורות לשיח עם המלונות על הסדרי כביסה ותזונה, החלטות חינוכיות או כאלה הקשורות בניהול שעות הפנאי. מנגנונים שכאלה מאפשרים ביטוי לצרכים ולפרספקטיבות שונות, לפתרונות יצירתיים ולקבלת אחריות לביצוע. לא פעם הם מלווים בקונפליקטים ומתחים ודורשים התערבות מקצועית מיומנת. אמצעים לקידום גישת בינוי קהילה אזורית | 52
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=