5 "יש לנו מחויבות לכל התושבים בכל הארץ, למשל עשינו חיבור של התושבים לקב"טים בכל הרשויות, שיקבלו מענים במידת הצורך. אבל הרמה המרכזית היא ברשות. ביום יום אנחנו מתעסקים גם בדברים השגרתים, הפרויקטים, מנסים גם להתעסק ביום שאחרי, ולהכין לזה. בזמן נפילות יוצאים החוצה לוודא שאין נפגעים. אם יש פגיעות בבתים, מודיעים לתושבים על הפגיעה". "מייצרים שיח משותף עם התושבים, מעלים רעיונות, ומשם יוצרים יוזמה קהילתית. האמירה היא: אתם רוצים משהו? אז בואו אתם תעשו עבור עצמכם. בהתחלה זה היה מאוד קשה, אבל תוך הזמן הם נהיים מורגלים לזה וזה מתרחב לעוד מעגלים". (עובד רשות) טיפול בתושבים הנשארים בקריית שמונה תושבים שהחליטו שלא להתפנות. 2,000־ לאורך כל תקופת הפינוי נשארו בעיר כ חלקם נשארו בשל היותם עובדים חיוניים עקב תפקידם במערך הכוחות העירוני, האזורי או הצבאי. חלקם האחר נשארו כי החליטו שלא לעזוב את ביתם, גם נוכח הסכנה הביטחונית. נראה כי מרבית הבוחרים להישאר הינם אזרחים ותיקים. לקבוצה זו מונתה רכזת קהילה שדאגה לרווחת התושבים הנשארים עם עובדי רשות שנותרו לעבוד בעיר. עובדים אלה עונים לצרכים שונים, החל מאספקת תרופות לתושבים ועד השלמת תושבים למניין. כמו כן הם מלווים אנשים שמגיעים לראות את בתיהם. עקב התעצמות הסכנה תושבים רבים מסתגרים בבתים מרבית התקופה מחשש לירי. לפיכך יש מעט אינטראקציות עם עובדי העירייה ומעט דרישות של תושבים. אגף הביטחון פועל בתוך קריית שמונה באינטנסיביות להבטחת שלומם של התושבים שנותרו בעיר. לאחר אירועי ירי טילים הם מגיעים אל בתי התושבים בתיאום עם הגורמים הביטחוניים הנוספים (צבא, משטרה וכו'), ואם יש תושבים בבית הפגוע מטפלים בצרכים שלהם. אם אין, מאתרים את בעלי הבית ומיידעים על הפגיעה. בנוסף, מסבירים על התהליך הבירוקרטי והמעשי הנחוץ לתפעול הערכת הפגיעה והתיקונים. בינוי קהילה מפונה – מפתחים ביחד חוסן קהילתי עמוד השדרה של מערך הפינוי מבוסס על קשר שיתופי בין עיריית קריית שמונה לבין תושביה. בהמשך לתפיסה הנסמכת על ניהול התושבים ומעורבותם בחיי היום־יום בשכונות לפי מודל הפעלת הרובעים שנוהל בעשור האחרון בעיר, כך גם מתנהלת העבודה עם התושבים המפונים. קיימת השתדלות רבה לעודד תהליכים קהילתיים שהתושבים פעילים בהם. תפיסה זו מתעצמת נוכח החשש שהנתינה הרבה שחווים התושבים, בעיקר מצד החברה האזרחית (קבלת תרומות, טיפולים, פעילויות פנאי, שהות בבית מלון על כל המשתמע מכך), תייצר תלות ופסיביות לאורך זמן. עם התייצבות שגרת החירום, תוגברו הדרכים וחוזקו היוזמות שמאפשרות לתושבים מרחבי פעולה והשתתפות פרו-אקטיבית. תפיסת החוסן המובילה את תהליכי בינוי הקהילה בריכוזים הגאוגרפים היא שצמיחה מתוך המשבר נטועה באקטיביות ופרו-אקטיביות, בקשרים לשם כך מונו במערך המתואר ובחיבורים, בשליטה, בקבלת אחריות ובנתינה. רכזי קהילה האמונים על יישום גישה זו, הוכשרו צוותי העובדים לפעול גם הם בהתאם והתעצבה תשתית להפעלת יוזמות קהילתיות. אף על פי שתהליכי שיתוף לעיתים ארוכים ומורכבים יותר לביצוע, ההנחיה היא שזו הדרך המרכזית לעבודה – עם התושבים ולא עבורם. תהליכי השתתפות ועידוד יזמות מציבים אתגרים בכלל, ואל מול אוכלוסייה הנמצאת בהתמודדות עם קושי בפרט. הם נטועים בהרגלים קודמים של השתתפות, יחסי אמון, מוטיבציה, סדר עדיפויות, תחושת יכולת, הקשרים חברתיים ועוד. מציאות הפינוי מוסיפה על אלה אתגרים כמו נרמול הפסיביות, מתח, כעס, חוסר אונים, חוסר שייכות והיעדר רשתות מוכרות לפעול בהן. כדי להניע תהליכי בינוי קהילה והשתתפות בתוך מצבים אלה, חשוב שבעלי התפקידים ימצאו נקודות אור ותקווה ניהול מערך הפינוי והשהייה מחוץ לעיר 51 |
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=