קריית שמונה - מערך פינוי קריית שמונה במלחמת חרבות ברזל

5 . מנהלי אגפים ומנהלי תחומים – ארציים ומקומיים 7 ביסוס חיי השגרה בעת הפינוי נסמך על כל תחומי החיים, לכן מונו מנהלי תחומים שאמונים על הבנת צרכי הפינוי בתחומם ועל אספקת שירותים ופעילויות בהתאם. המודל כולל את מנהלי האגפים הארציים שאחראים בעיריית קריית שמונה על התחום ואת המנהלים המייצגים את התחום במטה החמ"ל המקומי (לדוגמה: ברמה הארצית מנהל אגף/מכלול חינוך אחראי על ניהול החינוך, כאשר בכל חמ"ל יש גם מנהל תחום חינוך האחראי על התושבים במרחב הגאוגרפי של אותו חמ"ל). לצד ניהול התהליכים והסתכלות על הצרכים במבט ארצי רחב, מנהלי התחומים המקומיים שפועלים בשטח, אחראים על מתן שירות, סיפוק מענים ופעילויות לתושב בתחום הרלוונטי. מבנה זה מאפשר להעלות צרכים ורעיונות מתוך השטח ולהעביר מדיניות ותוכניות מהחמ"ל המרכזי. ניהול התחומים נעשה על ידי אנשי מקצוע עם ניסיון ניהולי בתחומם ובעלי תפקיד או מעמד מוכר בקריית שמונה. הם נדרשים לעבודה המשלבת את תחום מומחיותם בהקשר של הפינוי, על כל משמעויותיו. כמו כן הם נדרשים ליכולות ניהול ברמת מאקרו של תכנון, ביצוע ובקרה בפריסה גאוגרפית רחבה על ידי כמה צוותים. לצורך עבודתם, עליהם לנהל ממשקים בערוצים רבים עם רשויות מקומיות, מערך החמ"ל של קריית שמונה, ארגונים שותפים וכמובן צוותי העובדים. דוגמה: תחום הנוער הטיפול בתחום הנוער מדגים פיתוח מדיניות ארצית לסוגיה חברתית, שהתעצמה עם הפינוי וקיבלה מענים בשטח. שכבת הגיל של בני הנוער מצאה את עצמה בפינוי עם אתגרים חדשים נוספים לאתגרי גיל ההתבגרות הסטנדרטיים, כמו מעברים (בית ספר, קבוצת שווים), שינויים באורחות החיים המשפחתיים, חשיפה לגירויים חדשים, חיים צפופים במלונות ועוד. קבוצה זו קיבלה לאורך תקופת הפינוי מענים ייחודים ומותאמים, בייחוד ככל שהתחוורו ההשלכות הסיכוניות הטמונות בתקופת השינוי. תחום הנוער מופעל על ידי מנהלת תחום זה מתוך העירייה, אשר תחתיה פועלים רכזים מתכללים אזוריים ותחתיהם רכזי נוער מקומיים ומדריכי נוער תוך עבודה עם ארגונים שותפים. המענים לבני הנוער מתגבשים מכיוונים שונים. לדוגמה, פותחה תוכנית עבודה מקיפה על ידי מחלקת הילדים והנוער של קריית שמונה מתוך הקשבה לצרכי השטח, והיא בוזרה לרכזי השטח המקומיים. גם המידע על צרכי השטח מגיע מכיוונים שונים. כך למשל מועצת הנוער של קריית שמונה נותרה פעילה גם בעת הפינוי, והעבירה סקר לבני הנוער על צרכיהם העכשוויים. מהסקר גובשו כיווני פעולה נוספים כמו סיוע במציאת תעסוקה או יצירת פעילות ייעודית רק להם עקב אי נוחות של חלקם להשתלב בפעילויות נוער של הרשות המארחת. דוגמה נוספת המלמדת על מניפת הפעילות בתחום, מגיעה מתחום בינוי הקהילה המעודד את מעורבות התושבים. במקרה זה נולדה יוזמה של קבלת אחריות מצד ההורים לשמירה על בני הנוער. "השטח העלה הרבה צורך של תחומי עבודה בהתנהגויות סיכוניות. ברגע שבני נוער פונו הם עלו בסיכוניות שלהם. גם כלפי חוץ, הם יוצאים יותר בלילות, אין אף אחד שרואה מה הם עושים, סמים, זנות. וגם כלפי פנים, דיכאונות, חרדות, לא לצאת מהחדר. זה שתי קצוות של התנהגויות סיכוניות. הדבר הזה דרש יותר הכשרה של הרכזים בשטח". ניהול מערך הפינוי והשהייה מחוץ לעיר 49 |

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=