5 . מודל דיור עצמאי – רכזי דירות 6 מהיום הראשון למלחמה היו משפחות שהתפנו עצמאית לבתיהם של בני משפחה מורחבת או חברים. עם התבססות מודל הפינוי העירוני, חלקם הגדול עבר לבתי מלון ומקצתם נותרו בפתרונות עצמאיים. ככל שתקופת הפינוי מתארכת, הולך וגובר זרם המשפחות ששוכרות דירות ומתארגנות בחיים עצמאיים הנסמכים על השירותים המוניציפליים של הרשות שבה הם גרים. מגמה זו הואצה לקראת פתיחת שנת הלימודים (תשפ"ה), במקביל לתחילת התמרון הצבאי בלבנון ). זאת לנוכח ההבנה שתהליך החזרה 2024 (ספטמבר לעיר אינו נראה לעין, ומתוך הרצון לספק מסגרת יציבה לילדים ולהשתלב במקומות עבודה. מגמה זו מתאפשרת כל עוד המפונים זכאים לקבל תקציב ייעודי לכך מהמדינה. בשביל לספק שירות רשותי מיטבי לתושבים שבדיור העצמאי, נבנה מנגנון כוח אדם לשמירת קשר עם המשפחות וגובשו דרכי טיפול בנושא. התפיסה העירונית של המגמה הזו מבטאת את אחריות העיר לתושביה בגבולות הקשר האפשרי, מבחינת יכולת הפריסה הארצית של הרשות. מבנה מערך כוח האדם עבור תושבים בדיור עצמאי: • בכל חמ"ל (מחוז) נבנה צוות דיור עצמאי בהובלת רכז קהילה, אשר עובד יחד עם עובדת סוציאלית קהילתית ורכזת חוסן (מטעם ארגון משאבים). • מחלקת החינוך מעסיקה רכז דיור עצמאי ארצי לאיתור מוסדות החינוך לילדי העיר המפוזרים. • המוקד העירוני מתעדכן במצב התושבים ושומר איתם על קשר. דרכי פעולה: • סנכרון נתונים. • שאלון צרכים המופץ למשפחות (בקשת מידע על מגורים, תעסוקה, חינוך, צרכים נוספים, תחושת השייכות לקריית שמונה, הזמנה למעורבות והעברת המתאר 48 מידע על מעני חוסן). ראו תרשים בעמוד כלי עבודה לריאיון עם תושבים בדיור עצמאי. • הקמת מערך אנשי מקצוע למתן מענים ייעודיים (לדוגמה: אגפי העיר כמו רווחה וחינוך, פנאי – רכזי קהילה) וארגוני מגזר שלישי כדוגמת תעסוקה – ארגון בעצמי; חוסן – משאבים. • חתירה לשיחה עם נציג מכל משפחה על פי מתווה שיחה שהוכן. • טיפול שיטתי בבקשות שהועלו דרך תיווך ושיתוף עם מערך אנשי המקצוע הייעודיים, עד למתן המענה לתושב וסגירת מעגל הטיפול. • קידום יוזמות שהועלו, קידום מעורבות קהילתית וקיום פעילויות קהילתיות עבורם. דוגמאות לפעולות של רכזי דירות וצוותיהם: • מיפוי בעלי דיור עצמאי באזור (מידע המגיע בעיקר בדרכים לא פורמליות). • ניהול תקשורת אזורית באמצעות פתיחת קבוצת וואטסאפ/פייסבוק אזורית. • זמינות טלפונית גבוהה עבור מענה לפתרונות דרך העירייה (סוגיות של חוסן ורווחה, מצב כלכלי ועוד). • יידוע על שירותים ופעילויות של הרשות, במיוחד עבור משפחות ששוכרות קרוב למלונות כדי להישאר קרובות לאנשי העיר. • סנגור בהקשרי דיור עצמאי (מציאת מעני דיור, התמודדות מול משכירי דירות המעלים שכר דירה/ מחייבים שהות ממושכת). • הצפת צרכי התושבים אל מול העירייה. • אתגר – יצירת תחושת שייכות לקהילה באמצעות אירועים אזוריים או מפגשים מקומיים. ניהול מערך הפינוי והשהייה מחוץ לעיר 47 |
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=